בן אלישר

"אז איך זה שונה מהנחיה?" שאל בעניין.
"אתה הולך לחדר כושר?" שאלתי.
"כן."
"מה הביא אותך לחדר כושר?"
"רצון לשפר את הנראות שלי, את המצב הפיזי שלי ואת הכח שלי."
"ושם מי עושה את האימון?"
"אני."
"ופשוט הגעת לחדר כושר, התחלת להרים משקולות, החלטת כמה משקל ואיזה תרגילים נכונים לך וכמה חזרות ופשוט התחלת לעשות אותם?"
"היום כן כי אני מנוסה אבל בהתחלה לא. צוות המאמנים בחדר הכושר בנה איתי תכנית."
"ואחרי שבנו איתך תכנית?"
"וידאו שאני עושה את התרגילים בצורה נכונה כדי לשמור על הגוף שלי ונתנו לי טיפים ודגשים נכונים."
"אה אז בעצם טיפלו בך ובאיך שאתה מתאמן?"
"לא הם רק נתנו לי הנחי…." אמר ועצר את עצמו באמצע.
"אני מבין." אמר והוסיף שאלה "אבל איך זה עובד בטיפול?"
"לא טיפול – הנחיית תהליך" תיקנתי והמשכתי.
"כשאתה מגיע אליי עם רצון ליצור שינוי ולהשיג תוצאה, אני שואל שאלות.
אני מבין באמצעות התשובות שלך איפה אתה עומד עכשיו ומה מונע ממך להגיע לאן שאתה רוצה.
לאחר מכן, אני מנחה אותך ומכוון אותך לאימוץ הגישה שאתה צריך כדי להגיע לאן שאתה רוצה, לעשות איתך תהליך כזה או אחר במפגש שלנו, אבל אני לא אחראי לתוצאות."
"מה זאת אומרת?"
"בחדר כושר, המדריך כושר אחראי לכמה אתה מתמיד? לכמה אתה משקיע? לכמה אתה מחוייב לתכנית שבנה לך?"
שתיקה….
"כמו כל שינוי וכמו כל תהליך שאתה עובר עברת ותעבור בחיים האלה, זה מתחיל ונגמר בך.
אני יכול לתת לך את הכלים, לכוון אותך לגישה הנכונה, לשלוח אותך עם שאלות שהתשובה עליהן מגיעה ממך ומהעומקים שלך.
ועדיין כמה רחוק תגיע, כמה עמוק ניכנס, כמה היישום של זה ייכנס ביום יום שלך, תלוי אך ורק במחוייבות שלך."
"המחוייבות שלי למפגשים שלנו ולמה שתציע לי?"
"לא. המחוייבות שלך לעצמך ולסיבה שלשמה הגעת אליי מלכתחילה."
"אני מבין. אז איך נראית הנחיה?"
"לפעמים זה יהיה עם תהליך מסויים שנעשה במפגש. מעין תרגיל חוויתי."
"לפעמים? זה אומר שיש עוד דרכים?"
"כן."
"מורכבות יותר מתרגיל חוויתי?"
"או ממש פשוטות כמו השיחה שעשינו עכשיו."